את אומרת

שמרוב שזה כבר לא זה, זה כבר אף פעם לא יהיה זה. אני חושב שאי אפשר לדעת עד שנמצאים שם. את אומרת שכשאנחנו מדברים אנחנו לא באמת מדברים, וזה בעצם מה שמפריע לך. אני חושב ששיחה לא חייבת להיות דיבור כדי לתקשר. את אומרת שלא ברור מה אני רוצה. אני חושב שגם את לא יודעת …

מתעורר, סוף הלילה ואני לא בכפר

שומע מואזין אי שם מרמאללה, מסתכל מהחלון ורואה נצנוצים של זריחה. חלמתי חלום. היינו במרכז של עיר, נכנסת לחנות וחיכיתי לך בחוץ. ישבתי על ספסל אבן, באת וחיבקת אותי חזק. הסתכלתי לך בחיוך, ולא הבנתי על מה השמחה באמצע החיים. תמיד קינאתי בך שאת יכולה לשמוח מכלום. בלי להתעמק מידי ולהבין למה טוב, או למה …

ובכניסה לעיר

אפשר לראות, כולם יודעים זה במבט, בתנועה בקול של כל בן תורה אנחנו כאן עוד מחכים לאוטובוס ובכניסה לעיר מקבל עוד סיבה להזכר מי אתה… כניסה לעיר, עובר לכיוון הבית איכשהו הוא תפס לי את זווית הפינה של העין. מחכה לאוטובוס עם מזוודה ענקית, קצת מזיע עם חליפה, מגבעת ביד , שמש חצי כוח תחילת …

נאלם מהיופי ונעלם מהאופק

יום הולדת, מספר חברים מתאספים כדי לחגוג את היום הסימבולי שמסמל בעצם כלום. בעיני אין הגיל מבגר את האדם, אלא הפעולות שהוא עושה או לא עושה, ולכן התאריך הרשמי שמסמל שנה עגולה בעצם מאומה הוא, אין וריק. אך מצווה להיות בשמחה תמיד ואם יש סיבה לפתוח כמה בקבוקים אנחנו יותר משמחים לנצל את ההזדמנות. לאחר …

אהה הבנתי

"בלה בלה בלה, ד"א מזמן לא עדכנת את הבלוג שלך" לך תסביר לאנשים שעל מה אני יכתוב? על ימים של ערפול ולילות של הזיה, חורף קר עם צינה של בין ערביים וכפור של טרום זריחה? על האפרוריות של השגרה והבפנים שמבעבע כמו הר געש קפוא? על זה שהבנתי שכל מה שאמרת לי עלי בעצם היה …