את אומרת

שמרוב שזה כבר לא זה, זה כבר אף פעם לא יהיה זה.
אני חושב שאי אפשר לדעת עד שנמצאים שם.

את אומרת שכשאנחנו מדברים אנחנו לא באמת מדברים, וזה בעצם מה שמפריע לך.
אני חושב ששיחה לא חייבת להיות דיבור כדי לתקשר.

את אומרת שלא ברור מה אני רוצה.
אני חושב שגם את לא יודעת מה את רוצה, אלא התת מודע שלך.

כשאת שמחה אני סוג של עצוב, כשאני עצוב את סוג של במצב רוח.
או שזה אני הופך אותך לעצובה, ואת אותי לשמח?

את אומרת שאת לא עצובה אף פעם, ושזה לא עניני.
אני חושב שאת פשוט מענינת.

את חושבת שאת מחפשת קשר רציני.
אני יודע שאפילו שרוכים בנעל עקב שלך אין לך, ואת לוקחת את הזמן.

את חושבת שאת משהו מיוחד.
אני חושב שאם לא היה את ים המלח לקדם, הייתי שם אותך בתחרות של 7 תעלומות העולם.
החותם בברכת משיב הרוח ומוריד הגשם

הליטאי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *